March 2011 Update/he

From Strategic Planning

 

שלום!

ההישגים שאליהם הגיעה ויקימדיה בעשור האחרון הם יוצאים מן הכלל, וכל זה בזכותכם. תודה שהייתם כאלה נהדרים.

שמי סוּ גַּרְדְּנֶר ואני מנהלת את קרן ויקימדיה – מוסד ללא כוונת רווח המונה שישים עובדים ומשרדיו בסן־פרנסיסקו. אנחנו אלה שמשלמים את החשבון על רוחב־הפס, קונים את השרתים ומספקים את הייעוץ המשפטי למיזמי ויקימדיה. אנחנו גם עוזרים לפתח את הפתרונות הטכניים והחברתיים שתומכים בעבודתכם. רשימה זו נכתבת במטרה לספר לכם קצת על הפעילויות שאנחנו מתכננים, ולשתף אתכם בנתונים חדשים לגבי מגמות בקהילת העורכים.

קודם כול, הייתי רוצה להכניס את הדברים להקשר. לפי כל אמת־מידה שאפשר להעלות על הדעת, מיזמי ויקימדיה משגשגים. מספר הקוראים שלנו ממשיך לעלות – מיזמי ויקימדיה משרתים כעת יותר מ־400 מיליון קוראים מדי חודש. המספר הכולל של הערכים, ואיכות הערכים האלה, ממשיכים לטפס. בכל שנה אנשים תורמים לנו יותר כספים מבעבר. תפוצת החומרים במיזמים ממשיכה להתפשט באופן חופשי: רואים אותם במפות וברשתות חברתיות; הם זמינים בטלפונים ניידים, במחשבי לוח ובקוראי ספרים אלקטרוניים; הם מועתקים לאין־ספור אתרים אחרים ומשתמשים בהם בדרכים רבות אחרות. כל אלה חדשות טובות.

אבל חלק מהעבודה שלי הוא לצְפּות בעיות. לפיכך, לפני מספר חודשים, הזמינה קרן ויקימדיה מחקר כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה הפנימית של הקהילות שלנו. התוצאה היא מחקר על מגמות העורכים (תוצאות המחקר; הדפים באנגלית),[1] שבדק ויקיפדיות בחמש שפות נפוצות: אנגלית, גרמנית, רוסית, צרפתית ויפנית.

תוכלו להבחין בכך שתוצאות המחקר הן עדיין קצת כלליות: יש עדיין פרטים לא סגורים, ולא במקרה. אנחנו משתפים אתכם בממצאים החדשים בשלב מוקדם, כדי שתעזרו לנו לפרש אותם ולהבין את התוצאות שקיבלנו עד כה, וכדי שתתחילו לדבר עם אנשים בקהילות שלכם על רעיונות לשיפור. שחררנו גם את הקוד של התוכנה שהשתמשנו בה כדי לערוך את המחקר, כדי שתוכלו לבדוק את המתודולוגיה, להסתכל על הנתונים מזוויות שונות או לבחון מיזמים אחרים ושפות נוספות.

זה הדבר העיקרי שהמחקר מגלה לנו: בין 2005 ל־2007 התחילו מצטרפים חדשים להיתקל בקשיים רציניים כשניסו להצטרף בהצלחה לקהילת הכותבים. לפני 2005 בוויקיפדיה האנגלית, כמעט 40% מהעורכים החדשים עדיין היו פעילים שנה לאחר עריכתם הראשונה. אחרי 2007 רק כ־12% עד 15% מהעורכים החדשים עדיין היו פעילים לאחר שנה. אחרי 2007 עדיין הרבה מאוד אנשים ניסו להפוך לעורכים בוויקיפדיה. אבל מה שהשתנה הוא שהם כשלו יותר ויותר בניסיון להפוך לחלק מקהילת ויקיפדיה והכישלון הזה נהיה יותר ויותר מהיר. לחדור אל קהילת ויקימדיה נהיה קשה מדי.

דפוסים אלה הופיעו גם בשפות אחרות שחקרנו.

התרשים להלן מציג את ממצאי המחקר באופן די ברור ביחס לוויקיפדיה האנגלית. הוא מראה את מספר העורכים הפעילים (בכחול) ואת אחוז העורכים שהצטרפו באותו החודש שעדיין פעילים שנה אחרי־כן (באדום).[2] אנא שימו לב לכך שהמגמות האלו נכונות גם אם בוחנים עורכים שביצעו לפחות 50 פעולות עריכה – לא מדובר רק בניסויים והשחתות.

מידת השימור של ויקיפדים חדשים (10 עריכות) אחרי שנה לעומת מספר העורכים הפעילים (5 עריכות בחודש או יותר): ויקיפדיה האנגלית

המחקר שלנו מראה שהקהילות שלנו מזדקנות, כנראה כתוצאה ישירה מהמגמות האלו. אינני מתכוונת לומר בכך שהגיל הממוצע של העורכים עולה: אני מדברת על ותק. החדשים הם חלק קטן מהעורכים היום יותר מאי־פעם, והמספר המוחלט של החדשים יורד בהתמדה גם הוא. זו בעיה עבור כולם, מכיוון שהעורכים המנוסים צריכים לשאת בעומס עבודה שהולך וגדל וקשה למצוא אנשים שישמשו ביורוקרטים ומפעילים. ויקיפדים מנוסים שמו לב לשינויים האלה לאורך שנים; זוהי הפעם הראשונה שיש לנו נתונים שתומכים במה שהם אמרו.

על סמך המחקר הזה ומחקרים אחרים (קישורים להלן), הנה מה שנראה לנו שמתרחש: כשקהילות מצליחות נהיות ממש גדולות, הן סובלות מכאבי גדילה. אנשים חדשים נכנסים ויוצרים מצב של "ספטמבר שלא נגמר", שבו הקהילה הקיימת נאבקת להכניס את החדשים ובאותו זמן לשמר את יכולתה לעשות את עבודתה. היא עושה זאת על־ידי פיתוח מנגנונים להגנה ותיקון עצמי – במקרה שלנו, שחזורים, מחיקות ואזהרות על־ידי בוטים וסקריפטים. המנגנונים האלה ללא ספק מועילים – הרי הם פותחו כדי לתת מענה לבעיות אמתיות. והם עושים את עבודתם: הם עוזרים בהצלחה לעורכים מנוסים לשמר את האיכות. אבל בגללם גם נהיה קשה מאוד לאנשים חדשים להצטרף אלינו, וגם זה, בתורו, הפך את עבודתם של העורכים המנוסים לקשה. אנשים מספרים לי שעריכה אז, ב־2001, ב־2003 או ב־2005, הייתה מתגמלת יותר – וכיפית יותר! – מאשר היום. אני חושבת שחלק מהעניין הוא פשוט נוסטלגיה. אבל חלק מזה באמת נכון.

אני מאמינה שאנחנו צריכים שוב להפוך את העריכה לכיפית יותר לכולם: גם לעורכים חדשים וגם לעורכים מנוסים. חלק מכם יחשבו שאיננו יכולים לעשות זאת בלי להתפשר על איכות. אני סבורה שזו חשיבה שגויה, מלכודת. איכות ופתיחות יכולות ללכת יד ביד: לולא היה זה נכון, ויקיפדיה לא הייתה מתקיימת – ולא הייתה יכולה להתקיים! – היום. ויקיפדיה היא מאגר המידע הגדול, והטוב ביותר שאי־פעם נוצר בתולדות האנושות. הפתיחוּת עובדת.

ובכן. כשמנגנונים להבטחת איכות פוגעים במשתמשים חדשים שבאים עם כוונות טובות, יש ליצור מנגנונים טובים יותר להבטחת איכות, שיתמכו באיכות ויעשו פחות נזק לא מכוּון. הבאת תורמים חדשים תקל על עומס העבודה ותהפוך את כל המיזם לנעים יותר, עבור כולם. אני גם מאמינה שאנחנו צריכים למשוך תשומת לב רבה יותר לפעולות שמתאימות את המשתמשים החדשים לתרבות המקובלת ונותנות לכולם הרגשה של הערכה וביתיוּת.

הנה מספר שאלות שחשבנו עליהן:

האם כדאי לבקש מעורכים חדשים לשתף יותר מידע על עצמם בדפי המשתמש שלהם, כדי שיהיה קל יותר לזהות אנשים בעלי כוונות טובות, לתמוך בהם ולעודד אותם? האם נבנה יותר מנגנונים אוטומטיים שבאמצעותם עורכים יביעו הערכה אחד לשני? האם נבנה מנגנונים אוטומטיים לחיבור עורכים חדשים עם חונכים מנוסים? האם אנחנו צריכים קובצי עזרה טובים יותר? האם יש לשפר את המרחב החצי־ציבורי לטיוטות, כפי שנעשה בוויקיפדיה הרוסית, כדי לתת לערכים חדשים זמן לצמוח במקום למחוק אותם? מה עוד אנחנו צריכים לעשות?

זוהי עבודה חשובה. היא תצליח אם אתם – הנפש החיה של המיזמים, האנשים הכי פעילים והכי מנוסים – תעבדו יחדיו, עם קרן ויקימדיה ואחד עם השני, כדי לגרום לזה לקרות. קרן ויקימדיה רוצה את הרעיונות שלכם, את המומחיות שלכם ואת התמיכה שלכם. ואנחנו מקווים שאתם תתחילו לדבר גם אחד עם השני. אנחנו פותחים פרק חדש בהיסטוריה שלנו, פותחים את הקהילות שלנו יותר, ותוך כדי זה יוצרים מאגר מידע איכותי עוד יותר עבור העולם.

השנה הקרובה

בפברואר פרסמנו את תוכנית החומש האסטרטגית של קרן ויקימדיה, שמציגה את העדיפויות שלנו לטווח הארוך. על סמך התוכנית האסטרטגית השלמנו את הניתוח המקיף של העדיפויות שלנו לגבי המוצר שאנחנו מספקים – Product Whitepaper (באנגלית).

הנתונים של מגמות העורכים אומרים לנו על מה למקד את תשומת הלב שלנו בשנה הקרובה. בסך הכול, העדיפויות העליונות שלנו ממוקדות בהגדלת הקהילות – יצירת סביבה שתהיה מגוונת ומזמינה את כל מי שרוצה לעזור. כמה מהן – מיזמים שיגדילו את המספר ואת המִגוון של העורכים החדשים, אבל באותו זמן אנחנו גם צריכים להגדיל את השימור. הנה הדברים שבהם נשקיע את רוב המרץ שלנו השנה:

  1. יצירת עורך חזותי: אנחנו יוצרים סביבת עריכה חדשה למיזמי ויקימדיה שפשוט יותר להשתמש בה ושלא מחייבת לימוד של תחביר ויקי מיוחד. העבודה רק מתחילה והאדריכל הראשי החדש שלנו, בריון ויבר ימלא תפקיד מפתח בהכנת התוכנה שלנו לשינוי הגדול הזה. זהו מיזם ארוך־טווח – זהו שינוי עצום, אבל אנחנו צריכים להתחיל עכשיו, כדי לטפח קהילה פתוחה ומגוונת יותר יחדיו.
  2. שיפור חוויות העורך החדש: אנחנו עורכים סדרה של ניסויים קהילתיים והנדסיים כדי לשפר את החוויה של התורמים החדשים שבאים עם כוונות טובות. מדובר בטווח רחב של פעולות – פיתוח של כלים להבעת הערכה, ניסויים קהילתיים של חניכה (ללמוד מהניסיון של תוכנית החניכה של ויקיפדיה הגרמנית וחממת הערכים הרוסית), וחשיבה איך לשפר את הממשק למשתמשים חדשים. מטרתנו היא לעשות הרבה ניסויים שבועִיִים במקביל ולהזין את הממצאים חזרה לתהליך פיתוח המוצר שלנו ולקהילה. אנו ניצור דפים רבים שבהם אתם תוכלו לעזור בזה, אבל תרגישו חופשיים להעיר כבר עכשיו בדף השיחה באנגלית ובדף הדיון בעברית.
  3. תמיכה בגדילת קהילות העורכים במדינות מתפתחות: אנחנו מאמינים מאוד בכך שצמיחה עתידית במיזמים שלנו תגיע ממקומות כגון הודו, ברזיל, המזרח התיכון ואפריקה – ואנחנו רוצים להיות שם עכשיו, לעזור לקהילות לגדול סביב המשימה של ויקימדיה לאסוף ולהפיץ ידע חופשי. אנחנו עוזרים לזרז את הקהילות, באמצעות פעילויות מקוונות ואישיות. אנחנו גם עוזרים להסיר את חסמים הטכניים הכרוכים בהקלדה והצגה של טקסט בשפות רבות. דף בנושא התוכניות שלנו בהודו, רשימת התפוצה בנושא הודו, דף בנושא זירוז הפיתוח בברזיל ורשימת תפוצה בנושא ברזיל הם המקומות שבהם מתרכז רוב הפעילות בנושאים האלה כעת. קרן ויקימדיה גם הרחיבה את תוכניות המלגות לתמיכה בקהילה העולמית וליוזמות של עמותות ויקימדיה מקומיות.
  4. לשרת קהלים בכל המכשירים: כשאתם משתמשים בטלפון חכם, בטלפון זול שיכול להתחבר לרשת, במחשב לוח או אם אתם רוצים לקבל גישה לוויקיפדיה ללא חיבור לרשת, אתם צריכים לזכות בחוויה הטובה ביותר. זה חיוני כדי להשיג מיליארדים של קוראים חדשים ולאפשר לאנשים שלא ייגעו לעולם במחשב אישי לערוך את המיזמים שלנו. אנחנו מבינים איך לעשות זאת רק עכשיו, אבל אתם יכולים כבר עכשיו לקרוא על אסטרטגיית המכשירים הניידים שלנו (באנגלית).
  5. יצירת חוויה מהנה לתרומה ולסקירה של מולטימדיה: תמונות, צלילים וסרטים הופכים את המיזמים שלנו לעשירים וטובים יותר ואלה תחומים שבהם אנחנו רואים גידול רב במספר התורמים, באיכות ובכמות. הם יכולים גם להיות הזדמנויות קלות להצטרפות למיזמים: כבש כניסה למעורבות עמוקה יותר. אנחנו התחלנו את העבודה הזאת עם מיזם שמישות המולטימדיה (ר' דו"ח באנגלית), אבל טרם סיימנו את העבודה. כדי להימנע ממתח בין איכות לבין שטף המידע הנכנס, ננקוט בגישה דו־ראשית שבונה כלים חדשים לסקירה וסינון של קובצי מדיה שמודעים למצב החברתי ויעילים ביותר.

אנחנו ממשיכים להשקיע באזורים אחרים, ובכלל זה מערכת דיונים משופרת, כלים לסקירה וסימון של איכות הערכים, ואריזת תוכן לשימוש לא מקוון. יש גם שיפורים חשובים כלליים לתשתית האתר שאנחנו עובדים עליהם. אבל חמשת הסעיפים לעיל הם המיזמים המועדפים שלנו שאנחנו דוחפים בשנה הקרובה.

אנחנו נשתף פעולה עם עמותות ויקימדיה מסביב לעולם בעשיית העבודה הזאת ובסופו של דבר ההצלחה שלנו תלויה גם בשיתוף הפעולה אִתכם.

אנא הצטרפו לעבודה הזאת: הסתכלו על הנתונים ועל המחקר, הצטרפו למיזמים הפעילים שלנו, עִזרו לנו לשפר את הטכנולוגיה ואת התהליכים שלנו. היו נועזים ועשו דברים בלתי־צפויים – כל אחד כאן מנהיג.

תודה על הקריאה – אנו מקווים לשמוע מכם עוד.

סוּ גַּרְדְּנֶר
מנכ"לית קרן ויקימדיה

הערות שוליים

  1. מחקר על מגמות עורכים נערך על־ידי דִידְרִיק וַן לִירֶה והאווי פוּנְג בהנחיית אֶרִיק מֶלֶר. המחקר הושלם ב־10 במרץ 2011.
  2. ר' את המחקר לפירוט מלא של עוּקְבּוֹת של עורכים פרטניים לאורך זמן ולמידע משפות אחרות.

לקריאה נוספת

Diederik van Liere, Howie Fung. Editor Trends Study. March 2011.
Bongwon Suh, Gregorio Convertino, Ed H. Chi, Peter Pirolli. The Singularity is Not Near: Slowing Growth of Wikipedia. In Proc. of WikiSym 2009. October 2009. Florida, USA

בנובמבר 2009 משתמש:WereSpielChequers בוויקיפדיה האנגלית ערך מחקר לבדיקת היחס למשתמשים חדשים בתהליכי מחיקה מהירה, שבמסגרתו ויקיפדים מנוסים התחזו לחדשים כדי לַחֲווֹת את תהליך המחיקה המהירה בתור אנשים חדשים. הניסוי עצמו היה שנוי במחלוקת ואחד ממבקריו אמר: "אינני מאמין שמישהו ברצינות מכחיש את העובדה שיש בעיה בצורת ההתייחסות למשתמשים חדשים".

בדצמבר 2009 מארק גראהם, עמית מחקר במכון אוקספורד לאינטרנט פרסם ניתוח של כיסוי התיוג הגאוגרפי של ויקיפדיה (באנגלית) שמצא שהכיסוי של אפריקה וסין בוויקיפדיה חלש באופן קיצוני. גראהם סיכם: "ברור שאנחנו רחוקים ממצב שבו ייגמרו לנו נושאים שאפשר לכתוב עליהם."

סקר תורמים לשעבר (באנגלית) שפורסם בפברואר 2010, מצא שכחצי מתוך 1,200 העורכים שפרשו אמרו שהם הפסיקו לערוך מסיבות אישיות. כרבע אמרו שהם הפסיקו לתרום כתוצאה מבעיות עם הקהילה, כולל קשרים עם עורכים אחרים שנראו להם עקשנים או מוּטִים או בריוניים.

שיג'וּ אלכס יצר דו"ח סטטיסטי על ויקיפדיות בשפות של הודו שסקר את שנת 2010. בדו"ח הוא מוצא שקצב יצירת הערכים בשפות רבות של הודו האט וש"יותר קהילות החלו להתרכז באיכות יותר מאשר בכמות".

בפברואר 2011 סו גרדנר פרסמה רשומה בבלוג שלה שבה היא אספה הערות של נשים שסיפרו על החוויות שלהם בעריכת ויקיפדיה; היא ליקטה אותן מעשרות דיונים שנוצרו בעקבות הכתבה על הפער המגדרי בניו יורק טיימס (באנגלית).

עמית ויקימדיה לֶנַרְט גּוּלְדְּבְּרַנְדְּסּוֹן וראש המחלקה לקשרי ציבור פְרֶנְק שׁוּלֶנְבּוּרְג התחילו את המיזם לשיפור חוויית יצירת החשבון שמטרתו להגדיל את מספר האנשים שיוצרים חשבון ומתחילים לערוך.

משתמש:Kaldari יצר סקריפט בשם Wikilove במטרה לעודד ויקי־אהבה בתוך ויקיפדיה, על־ידי הקלה על מתן פרסים ומתנות בדפי משתמש. כדאי לכם להתקין אותו! השתמשו בו! :) (נכון לעכשיו הסקריפט פועל רק בוויקיפדיה האנגלית.)